מאיר אריאל – לזכרו (או ב-NBA הדשא של השכן ירוק יותר)

מאת הגולש  בן ה-42 NO FUNNY STUFF מקיבוץ אפיקים

מאיר אריאל– לזכרו (או ב-NBA הדשא של השכן ירוק יותר)

בסוף השבוע ימלאו 20 שנה למותו של מאיר אריאל– המשורר, המלחין, היוצר– אשר היו יפים יותר ממנו אך לא היו יפים כמותו.

ובימים טרופים אלו של עונת המלפפונים וזרעי הקיץ, כשחבית הדגים של אדם סילבר מלאה בכרישים צמאי דם וכסף, ועוד לילה שקט עבר על כוחותינו במיטה ללא הלינקים של reddit שבינתיים הלכו לעולמם, חשבתי שיהיה זה מין הראוי לזכור ולהזכיר קצת ממשנתו של מאיר אריאל, ועל הדרך להשחיל איזה רפרנס או שניים מעולם ההופס.

*

אז ככה. קודם כל בשביל להיכנס לאווירה, הנה קטע מפורסם של מאיר אריאל שנקרא "הדשא של השכן". כידוע, בליגה האהובה שלנו, תמיד נראה לאותו אחד שכמעט עשה פלייאוף ואז רק כמעט עבר בקושי את ההיא בעונתו החמישית, שאם רק תיתן לו לחצות את הכביש, או יותר טוב את הקונפרנס– לקבוצה ההיא שיש בה כוכבים, ויש צוות מסייע נהדר, והנהלה לתפארת– והאליפות תצנח כפרי בשל לאצבעותיו המיותמות מטבעות.

*

"שירי חג ומועד ונופל", אלבום הבכורה שיצא בשנת 1978 בהיותו בן 36 (ואחרי שכבר הספיק להיות מזכיר קיבוץ ולעשות שליחות של 3 שנים בארה"ב) הוא אחד מאותם אלבומים שלעולם יישארו צרובים בתודעה. הרצועה הראשונה "שיר כאב" מיוחס אומנם למתח ודו–הקיום של היהודים והערבים בארץ ישראל, אך בעולם מקביל נכתב בו בית אחד בלילה כלשהו על ידי לא אחר מאלווין ג'נטרי שראה בעיניים כלות איך אנטוני דיוויס שלו הולך ומתאהב אט אט בלברון ג'יימס והלייקרס–

"היתה הולכת למפגש

פעם בשבוע

וחוזרת עם איזה ד"ש

באופן די קבוע

עם איזו התנשמות

עם איזה סומק על הלחי

מבטה החי היה דוקר אותי

בבכי"

השירים של מאיר אריאל היו ייחודיים בנוף הישראלי. שירים על יחסים של בינו לבינה ובינו לבין בינה אחרת, שירים על סמים, על שיגעון– בהחלט לא טריוויאלי באותם ימים. באותו אלבום, "טרמינל לומיננט" מספר על אדם אשר זה עתה השתחרר ממוסד כלשהו ובעצת רופאיו נדרש לביקור חודשי בנמל התעופה לטובת הקלה במצבו הנפשי. והשחקנים, נכון– מיליונרים שמשחקים בכדור כתום– עוברים תקופה ארוכה בשדות תעופה, מלונות, בדרכים וחווים לעיתים קשיים אישיים ומשברים. לחלקם מתאפשר לשכוח מכל הצרות על מגרש הכדורסל–

"הנה כי כן,

עצמי אומר לי– היתה לנו תרופה".

*

אלבומו השני של מאיר אריאל "..וגלוי עיניים" שיצא ב-1984 היווה המשך ישיר לאלבום הבכורה שלו. באלבום ישנם מספר שירים המזוהים עם כמה מכוכבי הליגה. את "מחלק המוסר השכל (אגדת עם מקסיקנית)" נועלת השורה "מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להיגמל מזה", אשר נדמה שנכתבה על ג'יימס הארדן, כריס פול, ראסל ווסטברוק, וכל הארגון של הניו יורק ניקס. עם "דאווין של שיר מחאה" יזדהו לא מעט שחקנים, כמובן אך ורק באישורו הליברלי של הקומישנר אדם סילבר, ועם "שדות גולדברג", בו הדובר בשיר מזהיר את ילדתו מפני פיתויים המופיעים סביבה ומפני מקסמי שווא העלולים לאכזבה, יזדהה קווין דוראנט, לכל הפחות עם השורה "הוא ימכור לך מרחב בשדה המוזהב".

*

ב-1987 עזב מאיר אריאל את קיבוץ משמרות ועבר תל–אביבה, וב-1988 יצא אלבומו השלישי "ירוקות", עם הלהיט "נשל הנחש" (אההמ, אההמ) אשר נכתב לזכרו של אביו.

בשיר "פלוגה בקו (או לגמרי במקרה)" נזכר אריאל בהיותו חייל בצפון הארץ, ברומן קטן של קיץ עם נערה, ואיך היה רוצה לפגוש אותה סתם כך, לגמרי במקרה. גם קווין דוראנט, כן שוב הוא, לבטח היה מוכן לשורות הבאות–

"אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה

אחרי שכבר אשכח אותה כליל

אני רוצה שזה יהיה לגמרי במקרה

ילדה קטנה אהבתי בגליל"

טוב נו, בואו, רק תחליפו את השורה האחרונה ב"קבוצה גדולה שלי עשתה תרגיל" וזה מתלבש יופי. רק תנו לסילבר מפגש כזה בכריסטמס בעונה הבאה והוא מוריד מספר במשקפיים מרוב חדווה.

*

ב-1993 יצא אלבומו הרביעי של אריאל "זרעי קיץ". פרט טריוויה לא ממש חשוב– את הציור על עטיפת האלבום ציירה בתו של מאיר אריאל, שירז, כאשר הוא מבקש ממנה שתיקח פלפל, תחצה אותו ותצייר דרכו את השמש..

בשיר החמישי של האלבום "סתם אחד" מופיע ה"סתם–אחד–בעיני–עצמו" של הליגה– אדון קוואי לאונרד מול הקבוצות שכל כך רוצות אותו.

"סתם אחד הולך ברחוב

בפיו נוצץ שזיף

הוא רואה אותה רואה אותו

מתיז זרזיף

סתם אחד ניתר חיש קל

נוחת במרפסתה

הוא שואל אותה למי

היא סימנים עשתה"

ולסיום (כי כמה עוד אפשר לחפור לכם?) מאותו האלבום, בשיר "מים מתוקים", שר מאיר אריאל ליקירתו שלא מתמסרת לכל השטיקים שלו ודווקא זה מה שגורם לו להתאהב בה יותר. בתור חבר מן המניין בקהילת הופס, השיר הזה מוקדש לאוהדי הפיניקס סאנס של האתר– אתם יודעים מי אתם– שלא נשברים מהקבוצה שלהם שלא מתמסרת אליהם אלא יותר מכל מייסרת אותם, והם דובקים באהדתם.

"אהובתי היא כמו ארץ מדבר

לא מתמסרת קל אם בכלל

להצגות שלי היא לא קהל

אפילו שרוצה אותי כבר

דוחה כל גינונים של מחזר

דווקא אז אני אוהב אותה יותר"

*יהי זכרו ברוך*